למה פחד מדחייה משפיע על העסק שלנו
ההרצאה המעולה הזאת עוררה אותי לחשוב על הפחד מדחייה. בעסק שלנו זה אחד הדברים שאנחנו כל הזמן צריכים להתמודד איתם – כשנותנים הצעת מחיר, כשמבקשים הפניה, כשרוצים ליצור שיתוף פעולה, כשמפרסמים מוצר או שירות חדש ותכלס כל פוסט בפייסבוק, כל 60 שניות במעגל נטוורקינג יכולים לעורר את הפחד הזה...
בהרצאה ג'יה מספר איך הוא הבין שחווית דחיה חברתית בגיל שש ממשיכה להשפיע על ההתנהלות שלו גם בגיל 30. הוא החליט לעשות ניסוי בו כל יום הוא עושה פעולה אחת שהוא חושב שתגרום לאנשים להגיד לו לא. ואז מתחיל החלק המעניין... אני לא הולכת לספר כאן הכל, תראו את ההרצאה שלו, ממש ממש שווה רבע שעה מהחיים.
ובכל זאת – כמה מהמסקנות שלו:
כשמישהו אומר לכם לא, תישארו רגע, אל תברחו ותשאלו אותו למה. הרבה פעמים הוא פשוט לא חושב שזה מתאים לו אבל יפנה אתכם למישהו שיותר מתאימה לו הבקשה או ההצעה שלכם.
אם תביעו בקול רם את הספק של האדם שמולכם, הוא ירגיש שאתם מבינים אותו ואת ההתלבטות שלו ויש סיכוי יותר גבוה שהוא יגיד כן.
אם תעיזו לבקש את מה שאתם באמת רוצים ולא תתייאשו אחרי הלא הראשון שתקבלו, יקרו דברים שלא האמנתם שיכולים לקרות ודלתות יפתחו בפניכם.
ג'יה הפך את ההתנהלות מול דחיה למשחק ובזה בעצם ניטרל את הכוח הרגשי העצום שהיה עד אז לדחייה עליו. ישנם היום מחקרים שמראים שדחייה חברתית גורמת להפעלה של אותם מעגלים עצביים כמו כאב פיזי ולכן נעשה כל דבר שאנחנו יכולים כדי להימנע ממנה. אז ג'יה בעצם מצא דרך להערים על המערכת שלו עצמו וככה לעבור ממצב של תקיעות ופחד למצב של הזדמנויות ועשייה.
כמה פעמים בזמן האחרון כשסיפרתי מה אני עושה, האנשים שמולי סיפרו לי כמה קשה להם – לשווק את עצמם, להעלות פוסטים בפייסבוק, לדבר מול כולם על מה שהם עושים במעגל נטוורקינג, לגשת למישהו בכנס מקצועי ולהתחיל שיחה. להרבה מאיתנו זה קשה, במיוחד כשהעסק שלנו נשען על היכולות, האישיות והתובנות שלנו. הרבה יותר קשה לעשות את ההפרדה ובקלות אנחנו מעמידים את הערך העצמי שלנו לשיפוט חיצוני וחווים דחיה בכל פעם שרעיון שלנו לא מתקבל במחיאות כפיים או פוסט שכתבנו לא זוכה לתגובות ושיתופים.
אז אני אומרת, בואו נהפוך את זה למשחק. המשחק שלי לשבוע הקרוב – לפרסם כל יום פוסט בדף העסקי שלי בפייסבוק: תמונה, קישור, משפט שדיבר אלי ולהמשיך בלי קשר לקבלת או אי קבלת תגובות. בפוסט האחרון של השבוע אספר איך זה היה בשבילי ומה למדתי. מוזמנים להצטרף למשחק ולספר לי איך זה היה בשבילכם.
Comments